וְכַךְ מֵאָז. כַּךְ מִיָּמִים יָמִימָה,

גַּלְגַּל יָשָׁן עַל סִבּוּבוֹ חוֹזֵר.

קָשֶׁה, קָשֶׁה מִסַּף לָבוֹא פְּנִימָה,

וְאֵין דַּפְנָה, וְאֵין קוֹצִים לְזֵר.

תָּמִיד נִדְמֶה, כִּי שׁוּב אָבַד מַפְתֵּחַ,

מַפְתֵּחַ שֶׁנּוֹעַד לְדֶלֶת שֶׁל הֵיכָל;

נִדְמֶה, שָׂדֶה שׁוֹפֵעַ מִשְׁתַּטֵּחַ

וּבוֹ קָצִיר רוֹנֵן עוֹד לֹא הוּחַל.

וְכַךְ מֵאָז. וְעַד מָתַי? עַד אָנָה?

חוֹזֵר גַּלְגַּל יָשָׁן עַל סִבּוּבוֹ.

אוֹתָהּ נִימָה, אֲשֶׁר בָּכְתָה וְרָנָה,

אוֹתָהּ נִימָה רוֹטֶטֶת בַּמַּחֲבוֹא…