עוֹלָמִי, חָרְבָּה רְאִיתִיךָ פִּתְאֹם – – –

כְּתִינוֹק אָנֹכִי בְּלֵיל חֹשֶךְ שַׁכּוּל;

יִלְלַת תְּרִיסִים וְהֵד רוּחַ יָתוֹם

מִבַּחוּץ.

עוֹלָמִי, פַּחְדְּךָ הַסָּמוּי מְשַׂגְשֵׂג – – –

כְּתִינוֹק אָנֹכִי בְּלֵיל חֹשֶךְ שַׁכּוּל;

שֶׁהֵקִיץ מָחֳרָד וּבִכְיוֹ הִתְרַסֵּק

וְנִבְלַע.

עוֹלָמִי, כּוֹכָבֶיךָ שֻׁמְּטוּ עַד אֶחָד – – –

כְּתִינוֹק אָנֹכִי בְּלֵיל חֹשֶךְ שַׁכּוּל;

רַק שָׁעוֹן מְשַׁלֵּחַ קוֹלוֹ הַנִּפְחָד

מִסָּבִיב.

עוֹלָמִי, דְּרָכֶיךָ עוֹד אֵין לְהַכִּיר,

כְּתִינוֹק אָנֹכִי בְּלֵיל חֹשֶךְ שַׁכּוּל;

דָּם שָׁחוֹר וּמְאֻיָּם מְטַפְטֵף מִכָּל קִיר

וְתוֹסֵס…