הִבְרַכְתִּי כָּל חַיַּי לֵאלֹהִים גְּדוֹלִים –

הָיִיתִי פֶּשַׁע,

עָלָיו אֵין לְכַפֵּר.

אֲזַי כָּל רֶגַע שֶׁנָּגוֹז דָּמָה לִדְלִי,

שֻׁלְשַׁל בַּחֹשֶׁךְ

וְלֹא מָצָא בְּאֵר.

אֱלֹהִים גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר בָּזוּ לַתְּחוּם,

הִשִּׁיבוּ סַעַר,

מַצְלִיף שָׂדֶה וָכֵף.

שִׁוַּעְתִּי עַד מְאֹד: קְחוּ אֲשֶׁר תִּקְחוּ,

פִּתְחוּ הַשַּׁעַר

אֶל פֶּלֶא מִשְׂתַּגֵּב.

שִׁוַּעְתִּי עַד מְאֹד. עַתָּה קוֹלִי נִחָר,

דָּמוּם מִסֶּלַע,

צוֹנֵחַ עַל עֵירֹם.

כִּי כָּל נָתִיב נָסוֹג עָיֵף וּמְסֻחְרָר,

נָסוֹג מִפֶּלֶא

וְאֵין סֻלָּם לָרוֹם.

מֵאֱלֹהִים גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר קִנָּם רָחוֹק,

מַלְּטֵנִי רֵעַ –

אָדָם עָשִׁיר וָדַל.

בִּמְחוֹל הַזִּנּוּקִים הַגֵּא כָּלָה הַשְּׂחוֹק,

כִּכְלוֹת הַזֶּרַע

בְּאֵין מָטָר וָטַל…