שְׂנֵאתִיכֶם חַיִּים עַד כְּדֵי אַהֲבָה, אַהֲבַת נְשִׁיָּה.

וּבִשְׁפֹעַ כָּל שַׁעַל סָבִיב צָחֲנָה וְרָקָב –

אִמָּלְטָה אֲלֵיכֶם, כִּמְחֻסַּר צֵל קוֹרָה אֶל חָרְבָּה בַּשְּׁאִיָּה,

מִצַּלְמְכֶם שֶׁלָּכֶם שֶׁרִמַּנִי תָּמִיד ועָקַב

אַחֲרַי.

כְּמִיהָה לְחֶדְוָה – מְזַנֶּקֶת מֵעֶצֶב אוֹפֵף אֶת חוּשַׁי,

הִיא כִּסְנֶה שֶׁאֻכָּל וְשׁוֹמֵר גַּחַלְתּוֹ שֶׁשָּׂרְדָה.

כָּל מָנָה מִנִּי אָז, כִּנְדָבָה לִי נִתְּנָה, אוֹ כְּשַׁי,

אֲקַבְּלָה בְּצִמְאוֹן תַּאֲוָה כְּאוֹרֵחַ נָטָה

וַעֲרַאי.

זֹאת יָדַעְתִּי בָּרוּר: כִּי תֵּבֵל תְּאַבֵּךְ תַּלְתַּלֵּי עֲשָׁנָהּ,

אֵין קָרֹעַ חַלּוֹן לְמֶרְחָק מְבֹהָר – הוּא בָּדוּי.

רַק אֱמֶת עֵירֻמָּה בִּבְלוֹאֵי לְבוּשָׁה יְשָׁנָה נוֹשָׁנָה

תַּעֲבֹר כְּחָזוּת פִּתְאֹמִית עִם תַּחְנוּן וּוִדּוּי

בֵּין בְּתָרַי.

בַּמְצֻלָּה – לְפִּסְגַת צָהֳלָה מְיֻחֶלֶת אַצִּיב לִי שָׁלָב,

בַּבְּחִילָה – עֵרָגוֹן לַיִּפְעָה יְשַׁבֵּחַ: אָמֵן.

בְּנִתּוּק כָּל מִשְׁעָן, כְּאֶחָד עֲרִירִי בִּנְדוּדֵי טִלְטוּלָיו,

אֶחֱנֹךְ לִי לְבַיִת אֵיתָן כָּל מָלוֹן יִזְדַּמֵּן

בְּאַקְרַאי…