הִנֵּה פֶּתַע יָשְׁבָה לָהּ צִפּוֹר עַל אִילָן

בִּמְשׁוּבָה מְלֻבְלֶבֶת הֵנִיעָה עָנָף.

מוּל קַרְנַיִם שׁוֹפְעוֹת וְשׁוֹבוֹת בְּהִלָּן

הִיא חָרְגָה אֶל עוֹלָם הַטּוֹבֵל בִּגְוָנָיו.

בִּסְחַרְחֹרֶת קֵיצִית הִיא חָמְדָה נַדְנֵדָה

וְזֵרְזָה אֶת עַצְמָה בְּסִלְסוּל מְלַטֵּף.

הִצְטַחֵק גַּם אִילָן בְּחֶדְוָה חֲרֵדָה,

כִּי הוֹאִילָה אוֹתוֹ בְּחַגָּהּ לְשַׁתֵּף.

בָּאָה רוּחַ קַלָּה וְהִשִּׁיבָה בָּשְׂמָהּ

וְיָצְקָה מִזְמוֹרֶיהָ בְּרֶטֶט פִּלְאִי. –

וְהִמְרִיאָה צִפּוֹר אֶל הַתְּכֹל וְקָסְמָה:

הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הוּא שֶׁלְךָ וְשֶׁלִּי.

הִיא פָּרְחָה, כְּרוּזָה מִסָּבִיב הִתְנוֹבֵב,

גַּם נֵעוֹר בְּקִרְבִּי לִקְרָאתוֹ מַאֲוָי.

כְּתִינוֹק הַבּוֹשֵׁשׁ אֲמִתּוֹ לְדוֹבֵב,

הֶחֱרַשְׁתִּי תּוֹהֶה, מְרֻנָּן וְדַוָּי…