אַט אַט צָנַח הָעֶרֶב מֵרָקִיעַ,
אֲשֶׁר הִדְלִיק אֶת פַּנָּסָיו;
בָהָר וּבַבִּקְעָה דַרְכּוֹ הִבְקִיעַ,
גָּדוּשׁ, שׁוֹפֵעַ וְנִכְסָף.
הַיַּעַר הָרָחוֹק נִלְפַּת לָאֹפֶק,
הַיַּעַר הֶחֱשִׁיךְ, גָּדַל.
בְּכָל נָתִיב הָמָה, הָמָה הַדֹּפֶק
מִשִּׁיר, מִבֹּשֶׂם וּמִטָּל.
חָלִיל סָמוּי חִלֵּל נִגּוּן בְּשֶׁקֶט
עֲלֵי מֶרְחָב אֲשֶׁר נֵעוֹר.
לָחֲשָׁה הָרוּחַ רְווּיָה, חוֹשֶׁקֶת
כִּלְחשׁ הַקֶּשֶׁת לַכִּנּוֹר…