אֵלִי, וִדּוּי כּוֹסֵף אֵלֶיךָ,
כִּי מְשׁוֹטַי פָּסְקוּ לַחְתֹּר.
כְּבָר אִמַּצְתִּי לִי כָּל נֶכֶר,
אֲשֶׁר צִוָּהוּ דּוֹר לְדוֹר.
תְּבוּסוֹתַי פִּיְּסוּ כְּנֹגַהּ,
מַנְהִיר עִם שַׁחַר כָּל בְּאֵר.
אֲנִי הִגַּעְתִּי אֱלֵי רֹגַע –
אַתָּה, אֵלִי, אַתָּה דַּבֵּר.
אַתָּה נוֹשֵׁם קִרְבִּי בְּגֹדֶל,
אַתָּה קָרָאתָ לִי לָשׁוּב – – –
כִּי כָּל אֲשֶׁר זָעַק מִקֹּדֶם,
אֵלֶיךָ הוּא, אֵלִי, קַשּׁוּב.
מְשֹׁל בְּטוּב, מְשֹׁל בְּרֹעַ,
הֱיֵה אִתִּי, הֱיֵה מַחֲסֶה.
רְאֵה, אֲנִי מוֹסִיף לִכְרֹעַ,
אֲנִי מוֹסִיף לִדֹּם כַּשֶּׂה.
כִּי כְּנָפַי גֻּדְּעוּ – גָּדַלְתִּי,
שָׁרְשַׁי פָּרְצוּ לְכָל חֲגָו.
לִבִּי גָּאָה עֵת כִּי חָדַלְתִּי
כִּגְאוֹת נָהָר עֲלֵי חוֹפָיו…