מִמֶּרְכָּזִי

בְּתוֹךְ עַרְפִלֵּי הַהַכָּרָה

אֲנִי צוֹפֶה פְּנֵי הָעוֹלָם.

לֹא צְחוֹקִי יִקְרַע הַתֹּהוּ,

לֹא דְבָרִי יָאִיר הַבֹּהוּ,

דְּמָעַי קוֹפְאִים עַל עֵינַי

לְאַסְפַּקְלַרְיָה זַכָּה,

בָּהּ אֶרְאֶה שְׁנֵי הַקּוֹפִים,

חַיִּים וָמָוֶת,

אוֹחֲזִים בְּשִׁנֵּיהֶם

קוֹף זְנַב רֵעֵהוּ

וּמִתְגַּלְגְּלִים כִּצְנֵפָה

סְבִיב סְדַן הָאָרֶץ;

אַךְ בִּקְצֵה הָאֹפֶק,

עַל הַמּוֹקֵד,

וְיָדָיו פְּרוּשׂוֹת

אֶל הַכּוֹכָבִים הָעוֹלִים —

ג’וֹרְדָנוֹ בְּרוּנוֹ!

תרפ"א