חָזֹה עַל שָׁוְא,

פָּזוֹם עַל רִיק

וּפָהוֹק בְּמִלִּים

מִתֹּהוּ אֶל בֹּהוּ —

טוֹב מִזֶּה רְצֹץ הָעֵט

וַהֲזֵה מִתּוֹךְ עַצְלָה

אֲטוּמָה וְחַמָּה

יָמִים עַל יָמִים.

תָּבוֹא עֵת

וּתְזַנֵּק מִתְּנוּמָה,

מָלֵא מִנַּפְשְׁךָ,

וּמֶזֶג הַחַיִּים חָרֵד

אֶל קִירוֹת לְבָבְךָ

כַּחֲרֹד הַיַּיִן הַטּוֹב

אֶל שׁוּלֵי הַכּוֹס

הַדַּקָּה לְהִשָּׁבֵר,

וְרִבּוֹא נִימִים פּוֹרְצוֹת

לַעֲלוֹת בִּתְרוּעָה

מִגְּרוֹנְךָ הָרוֹעֵד מָתוּחַ —

אָז יִקְרָא כֹּל בָּךְ:

בּוֹא, פַּעֲמֵנִי, הָרוּחַ!

תרפ"ב