[הָגוּת לִבִּי, תּוּגַת רוּחִי – מָה הֵן?]
(לוּ רַק תִּהְיֶינָה לֶעָמֵל שַׁעֲשׁוּעִים!)
בְּכָל תֵּבַת גֹּמֶא פֹּה – מִיְּאוֹר הַיֵּאוּשׁ בֵּן,
וְלְכָל לְבֵנָה – בַּת גַּעְגּוּעִים,
נְקִיֵּי כַּפַּיִם, זַכֵּי לֵבָב,
עוֹלִים בָּהָר, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ עוֹמְדִים,
כּוֹתְתִים חֲרָבוֹת לְאִתִּים,
זוֹנְחִים שִׁירֵי הַקְּרָב…
אַךְ זִכְרוֹנֵנוּ – בּוֹר סִיד.
אַל־נָא נִשְׁכָּחָה:
תֵּבֵל הִיא חָזִית!
כָּכָה…
השיר ראה אור בגליון הראשון של העיתון “דבר”. יתר המשתתפים בגליון־הבכורה הזה, לפי הסדר המובא בתוכן: ב. כצנלסון, יוסף אהרונוביץ, א. ז. רבינוביץ, י.י. אנכי, א.צ. גרינברג, מ. ביילינסון, ז. דויד (ד. זכאי), ש"י עגנון.