אַהֲבָה!

אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֵעָלִי מֵאָהֳלִי.

יָדַעְתִּי:

אַתְּ לֹא תַחֲרִיבִי עוֹלָמוֹת,

אוּלָם

חֲדָשִׁים תִּבְנִי, תְּגַלִּי.

*

לְהִמָּצֵא יוֹם תָּמִים

בִּרְשׁוּת דְּרָכָיִם,

יוֹם תָּמִים –

וּמוּלְךָ רַק רוּחַ

וּבֵין דֶּרֶךְ וְאֵין דֶּרֶךְ: תְּעָלָה אַךְ צָרָה

וְרַק רִיסֵי־נֹעַר בֵּין זֹהַר־שֶׁמֶשׁ וָעָיִן:

יָפָה מִזֶּה

עֲלֵי אֶרֶץ אָיִן.

*

דַּקִּיק, שָׁקוּף הַחַיִץ

בֵּין הָאָבִיב

וּבֵין הַקַּיִץ.

עֲמֹד־נָא עַל הַסַּף

וּשְׁמַע־נָא רֶגַע:

עוֹד חַף כָּל נִיב,

עוֹד בַּר כָּל הֶגֶה…

הַשְׁקֵט!

לְכָל צְלִיל

הֱיֵה־נָא עֵד…

וּמַה לְּךָ לַחְקֹר,

אֵיפֹה אַתָּה עוֹמֵד,

וּלְאָן מוֹבִיל

הַשְּׁבִיל?

וּמַה לְּךָ לַחְקֹר

אֵיזוֹהִי הַשָּׁנָה:

וְהַמִּסְפָּר לָמָּה?

הַשְׁקֵט וּשְׁמַע!

לְכָל צְלִיל,

לְכָל נִיד

הֱיֵה־נָא עֵד:

אַתָּה תָמִיד הַשְּׁבִיל

אַתָּה תָמִיד הָעֵת…