לֹא אֱהִי שָׁכֵן רַע, עוֹלָם נֶאְדָּרִי!

לֹא אֶלְחַם בְּלַחְמְךָ בְּזַעַף וּבְחֳרִי;

וְלַמְסֻבִּים אִתִּי לֹא אֶמְסֹךְ יֵין מְרִי

אוֹ לַעֲנַת עַרְבִּי וּמֵי-רֹאשׁ בָּקְרִי.

לֹא אֵפֶר אָשִׂים תַּחַת פְּאֵרִי

וְאַף לֹא קוֹצִים לְבֵין פִּרְחֵי זֵרִי.

נִצָּנִים רַכִּים לֶקֶט נִירִי

וְעָנֹג הַקּוֹל יִתֵּן כִּנּוֹרִי.

וְאִם יִצְהָרִי לַצָּרָה צֳרִי

וּלְמַר-נֶפֶשׁ מַרְפֵּא מָר-דְּרוֹרִי –

הִנֵּה מַה-טּוֹב! – הֲלֹא זֶה שְכָרִי!