לֹא סַהַר, הַהוֹלֵךְ הָדָר וּבְאֶפֶס־גִּיל,

לֹא שֶׁמֶשׁ, הָעוֹטָה אַדֶּרֶת זְהַב־פַּרְוַיִם, –

חִמַּדְתִּי כּוֹכָב,

כּוֹכָב נָפִיל,

הַהֵלֶךְ הַגּוֹלֶה דַּוָי עַל־פְּנֵי שָׁמַיִם.

בֵּין צְבָא כּוֹכְבֵי־גֵאוּת, יַבְהִיקוּ אֵין־מִסְפָּר,

יִיקְדוּ כַּעֲטָרוֹת וְכִנְהָרוֹת יַרְתִּיעוּ,

הוּא כְּדִמְעָה בִּשְׁמֵי־מָרוֹם נִגָּר, –

אוֹתָהּ שָׁעָה לָנֶצַח אֲהַבְתִּיהוּ.

הָהּ דֶּמַע־גֶּחָלִים בִּדְמִי חֲצוֹת־הַלֵּיל

אֲשֶׁר נָשַׁר עַל כְּפוֹר חָזֵהוּ שֶׁל הָאֶתֶר,

לְאָן תָּעוּף גַּלְמוּד בִּישִׁימוֹנֵי־תֵּבֵל,

וְאֹפֶל־נְצָחִים יְעַטֶּרְךָ כְּכֶתֶר?

שְׁכִינַת־מַכְאוֹבוֹתַי, צְמוּדָה אֶל אֲדָמוֹת,

אֵלֶיךָ צוֹפִיָּה וְחֶרֶשׁ מִתְפַּלֶּלֶת:

"הוֹ לוּ זָכְתָה גַם הִיא בָּעֲלָטָה לִיקוֹד

וּנְשׁוֹר עַל לֵב עוֹלָם כִּנְשׁוֹר דִּמְעָה גוֹחֶלֶת."