בַּטֶּבַע שֶׁל רוּסְיָה יֵשׁ לֶטֶף שֶׁל לֹהַּ,

יֵשׁ אֵלֶם מַכְאוֹב שֶׁל עַצְבוּת בְּהַצְנֵעַ,

יֵשׁ צַעַר אֵין־יֵשַׁע, אֵין־קֵצֶה, אֵין־נֹעַ,

וְקֹר שֶׁלַּגֹבַהּ, וְרֹחַק גּוֹוֵעַ.

נֵצֵא הַמִּדְרוֹנָה עִם שַׁחַר מַפְצִיעַ:

עַל סֶמֶר הַנַּחַל צִנָּה מְרַחֶפֶת,

חַשְׁרַת יְעָרוֹת מַשְׁחִירָה בְּאֵין־זִיעַ, –

הַנֶּפֶשׁ עוֹגֶמֶת, הַנֶּפֶשׁ עוֹטֶפֶת.

קָנֶה לֹא יִנּוֹעַ. הַסּוּף לֹא יִשּׁוֹחַ.

שַׁלְוָה בְּאֵין קוֹל. דּוּמִיָּה בְּאֵין קֶשֶׁב.

קַצְוֵי אֲפָרִים יַעֲמִיקוּ לִבְרוֹחַ.

בַּכֹּל עֲיֵפוּת כֹּה אִלֶּמֶת, חֵרֶשֶׁת.

עִם שָׁקוּעַ הַשֶּׁמֶשׁ נֵרֵד, כְּאֶל מַיִם,

לַגַּן הַכַּפְרִי, הַקְּרִירוּת בּוֹ נוֹדֶפֶת,

אִלֵּם כָּל אִילָן בּוֹ וּזְעוּם עַפְעַפַּיִם, –

הַנֶּפֶשׁ עוֹגֶמֶת, הַנֶּפֶשׁ עוֹטֶפֶת.

כְּאִלּוּ הָיְתָה בְּעָרְגָהּ מְפַלֶּלֶת,

וְהֵם עַל לֹא־חֵטְא צִעֲרוּהָ מִדַּעַת.

הַנֶּפֶשׁ מוֹחֶלֶת, אֵינֶנָּה קוֹבֶלֶת,

וְרַק בּוֹכִיָּה, בּוֹכִיָּה, לֹא נִרְגַּעַת.