רֹאשְׁךָ חֲלַק-הַשֵּׂעָר עַל הָרַקּוֹת הָאֲצִילוֹת – מִי יִתְּנֶנּוּ עַתָּה בֵּין כַּפּוֹת יָדָי! מִתּוֹךְ עֵינֶיךָ הַמְעֻלָּפוֹת, עֵינֵי הַנֵּץ הַקְּטַנּוֹת, שָׁתִיתִי אֵימַת הַמָּוֶת אֲשֶׁר תַּקְטִין כָּל גָּדוֹל וְתַגְדִּיל כָּל קָטֹן בְּחַיָּי. לִבְנַת הַשַּׁיִשׁ אֲשֶׁר לְמִצְחֲךָ הָיְתָה הַקִּיר לַמַּחֲשָׁבָה הַמִּתְפָּרְצָה לִכְבּשׁ אֶת “הַנּוֹזֵל הַנִּצְחִי” בְּסַעַר לֶהָבוֹת. לְאוֹר הַגִּצִּים, אֲשֶׁר נִתְּזוּ מִמֶּנּוּ בְּדָפְקִי עָלָיו בְּצוּר רְצוֹנִי, רָאִיתִי אֶת הַתְּהוֹם הַמְחַבֶּרֶת אֶת הָאַיִן עִם הָאָיִן, וָאֶכְבֶּה, וָאֶשְׁקֹט עַל אֶפְרִי. אַתָּה יָדַעְתָּ צְחוֹק-עָרְמָה וֶאֱוִילוּת-חָכְמָה לְכָל רֶטֶט אָדָם חֲסַר-בּוּשָׁה. אַךְ בְּחֹסֶר בָּשְׁתְּךָ אָמַרְתָּ לְטַבַּע אֶת בַּיְשָׁנוּתְךָ אֲשֶׁר לֹא תָסוּר מִמְּךָ כְּהֶרֶף עָיִן. כְּתֵפֶיךָ הַחֲסֻנּוֹת מִי יִתֵּן עַתָּה תַּחַת אֶגְרוֹפָי! אֶת הָאַדֶּרֶת הַכְּתֻמָּה מִיּשֶׁן אֶקְרַע מֵעָלֶיךָ לְחַלֶּצְךָ מִמַּרְאֲךָ הֶעָלוּב; עַל כִּסְאִי הָרָחָב אוֹשִיבְךָ, אֶרְחַק וְאֶקְרַב וְעוֹד אֶרְחַק לְמַעַן אֶרָאֲךָ בִּדְמוּתְךָ הַלְּבִיאִית, עֵת סְגוֹר חָזְךָ הָרָם יוֹשֵׁב אֵיתָן בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ הַטּוֹרְפוֹת.
אוֹתִי לֹא טָרָפְתָּ, בִּי לֹא שִׂחַקְתָּ. יָדוֹעַ יָדַעְתָּ כִּי אַהֲבָתִי נִשֵּׂאת אֵלֶיךָ כְּיוֹנַת-בָּר פְּרוּעָה מֵרֹאשׁ צוֹק וּמְצוּלָה קָרָה רוֹבֶצֶת בַּתָּוֶךְ. אַךְ לִבַּבְתַּנִי יוֹמַם, אַךְ לִבַּבְתַּנִי לָיְלָה וַאֲנִי זָרִיתִי לְךָ חֲסָדַי בְּזֶרֶת יְמִינִי, עֵת רוּחֲךָ עֲטָפַנִי וְאֵימָתְךָ תְּחַבְּקֵנִי.
אוֹדְךָ עַל לִבּוּבְךָ, רֵעַ רָחוֹק, רֵעַ יָקָר! הָעֶלֶם הָיָה לְאִישׁ, וְהַחֲסָדִים הַנּוֹתָרִים שְׁמוּרִים חֲתוּמִים לִהְיוֹת רַק לָךְ.
פִּסַּת-יָדְךָ הַצְּחוֹרָה מִי יִתֵּן עַתָּה בְּיָדִי! קַו-הַחַיִּים הַקָּצָר אֲשֶׁר עָלֶיהָ כְּמוֹ הִדְגִּישׁ אֶת הַפָּסוּק הַקָּצָר אֲשֶׁר כָּלַל כָּל תּוֹרָתְךָ: “חֲיֵה וּבְזֵה וְאַל תִּשְׂנָא”!, מִתַּחְתָּיו פֵּרוּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת רַשִּׁ“י זְעִירוֹת: חֲיֵה גַם עַל חֶשְׁבּוֹן הַבּוּז לְעַצְמְךָ וְאַל תִּשְׂנָא גַם אֶת אוֹהֲבֶיךָ. אַל תִּשְׂנָא”, אַךְ גַּם אַל תֹּאהַב. אֶת הַפֵּרוּשִׁים תִּעַבְתָּ מֵעוֹלָם, אַךְ אֲנִי רְאִיתִיו בְּעֵינִי הַחַדָּה תָּמִיד תַּחַת פְּסוּקְךָ הַקָּצָר, וְזֶה הִרְגִּיזְךָ מְעָט.
יוֹנַת-הַבָּר הַפְּרוּעָה לֹא קָרְבָה עַד הַנֵּץ. רַק חוֹג חָגָה צְמוּדָה אֶל עֵינוֹ הַדּוֹרְסָה, עֵת הַסַּעַר הִשְׁפִּילָהּ אַף הֱרִימָהּ חֲלִיפוֹת. עַתָּה הָיְתָה הַיּוֹנָה לְעוֹף שָׁקֵט וְנָבוֹן וַחֲלַק- נוֹצָה. יָשׁוֹב יֵשֵׁב עַל הַמּוֹט אֲשֶׁר מָתְחוּ לוֹ הַחַיִּים בְּרוּם כְּלוּבָם וְיָצִיץ בְּעֵינָיו הַמְעֻלָּפוֹת הַנִּרְאוֹת כִּמְנַמְנְמוֹת. רַק בִּשְׁעוֹת בְּדִידוּתוֹ יְסַמֵּר נוֹצוֹתָיו הָאֲפֹרוֹת וְיֶאֳסֹף רֹאשׁוֹ אֶל צַוָּארוֹ, יַחֲלִיף רֶגֶל קֵהָה בְּרֶגֶל קֵהָה וִיקַרְקֵר קִרְקוּר חוֹלֶה. אַךְ בִּקְרֹב הָאֲנָשִׁים, יַחֲלִיק שֵׁנִית נוֹצוֹתָיו וִיצַמְצֵם עֵינָיו הַנִּרְאוֹת כִּמְנַמְנְמוֹת וְיָצִיץ אֲלֵיהֶם בְּפִקְחוּת קָרָה מְתוּנָה. אֶת כֻּלָּם יִבְזֶה, אֶת כֻּלָּם לֹא יִשְׂנָא. אַךְ מִכָּל הָרָאשִׁים הַצְפוּפִים תִּבְרֹר עֵינוֹ רַק אוֹתָךָ וְיִשְׁלַח אֵלֶיךָ מְרָחוֹק אֶחָד אֶחָד אֶת הַחֲסָדִים הַשְּׁמוּרִים, הַחֲתוּמִים לִהְיוֹת לְךָ לְבַדֶּךָ!
תרפ"ח