(עַל־פִּי תֵיאוֹדוֹר פוֹנְטַאנֵי)

רַב צֶמַח בֶּן תֶּמַח, כּוֹרֵם בַּגּוֹלָן,

הָיָה לוֹ בַּכֶּרֶם נָטוּעַ אִילָן,

אִילַן הַתַּפּוּחַ עַב גֶּזַע וָנוֹף,

בְּכָל עֶרֶב פֶּסַח צְנִיף־לֹבֶן יִצְנֹף –

וּבָא תוֹר הַשֶּׁפַע לְעֵת הָאָסִיף,

זַרְחָם יִשְׁלְחוּ פֵּרוֹתָיו מִסָּבִיב;

וּבְרוּץ יְלָדִים וִילָדוֹת בַּדְּרָכִים,

רַב צֶמַח חָצְנוֹ יְמַלֵּא תַפּוּחִים,

יֵשֵׁב עַל מִפְתַּן שַׁעֲרוֹ הַפָּתוּחַ,

וּלְיֶלֶד עוֹבֵר: “הֵי, בָּחוּר, טֹל תַּפּוּחַ!”

וְכֵן לְיַלְדָּה: גְּשִׁי נָא הֲלוֹם,

קְחִי בֶּן־תַּפּוּחַ וּלְכִי לְשָׁלוֹם!"

שָׁנִים עַל שָׁנִים כֻּסּוּ בְּצַלְמָוֶת:

רַב צֶמַח בֶּן תֶּמַח הוֹלֵךְ לִקְרַאת מָוֶת.

כְּבָר רָמַז לוֹ קִצּוֹ. הָיְתָה עֵת אָסִיף,

זַרְחָם יִשְׁלְחוּ הַפֵּרוֹת מִסָּבִיב.

אוֹסֵף אֶת בָּנָיו רַבִּי צֶמַח: "חֲסָל!

אָמוּתָה. תַּפּוּחַ לִי שִׂימוּ בַּגָּל…

רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ, עֲשׂוּ נָא צָוִי,

וְאֶמְצָא לִי מָנוֹחַ עֲלֵי מִשְׁכָּבִי."

מִקֵּץ יָמִים שְׁלֹשֶׁת הוּבַל בָּאָרוֹן

לְקֶבֶר אָבוֹת הֶחָצוּב בַּמִּדְרוֹן.

אִכָּר וְכוֹרֵם וְכָל שְׁאָר עֲמֵלִים

אַחֲרָיו יִמְשְׁכוּ בְּדִמְעוֹת אֲבֵלִים.

וְקוֹל תִּינוֹקוֹת בְּרֹן עֶצֶב יְתַן:

“הוּא מֵת וּמִי לָנוּ יִתֵּן הַמַּתָּן?”

קָשְׁרוּ מִסְפֵּד מָר. לֹא יָדְעוּ עוֹלָלִים

חָכְמַת רַבִּי צֶמַח רַב מַעֲלָלִים:

הַבְּכוֹר הַיּוֹרֵשׁ, רַב קַמְצָא שְׁמוֹ,

סְיָג שֶׁבַע אַמּוֹת הִקִּיף אֶת כַּרְמוֹ,

וְלֹא יָבוֹא בִּגְבוּלוֹ גָּדוֹל אוֹ קָטָן

לֵהָנוֹת מִבִּרְכַּת פֵּרוֹת הָאִילָן.

אוּלָם הַזָּקֵן שֶׁרָאָה הַנּוֹלָד

הֵתֵל בִּבְכוֹרוֹ הַקּוֹפֵץ אֶת הַיָּד:

בִּקֵּשׁ וְיָדַע מַה בִּקֵּשׁ בְּמוֹתוֹ,

כִּי יַצִּיעוּ תַּפּוּחַ בַּקֱּבֶר תַּחְתּוֹ.

אַךְ בָּא הָאָבִיב – בָּקַע אֶת הַגָּל

נְטַע הַתַּפּוּחַ, מִתַּמֵּר אֶל עָל.

שָׁנָה עַל שָׁנָה תַּחֲלֹף מְהֵרָה,

פּוֹרֵשׂ עֵץ־פְּאֵר עַל הַקֶּבֶר פֹּארָה –

וּבָא תוֹר הַשֶּׁפַע לְעֵת הָאָסִיף,

זַרְחָם יִשְׁלְחוּ הַפֵּרוֹת מִסָּבִיב;

וּלְיֶלֶד מִבֵּית־הַחַיִּים הַפָּתוּחַ

יִלְחַשׁ הָאִילָן: “הֵי, בָּחוּר, טֹל תַּפּוּחַ!”

וְכֵן לְיַלְדָּה: "גְּשִׁי נָא הֲלוֹם,

קְחִי בֶּן־תַּפּוּחַ וּלְכִי לְשָׁלוֹם!"

כֵּן תֵּת עוֹד יוֹסִיף מִיָּדוֹ הַפְּתוּחָה

רַב צֶמַח בֶּן תֶּמַח, זִכְרוֹ לִבְרְכָה!