רִבּוֹנוֹ שֶׁל

שָׁמַיִם,

אַיֵּה

יוֹנֵי הַבָּר?

בַּגֶּשֶׁם נִמְלְטָה

כַּלְבָּה בְּשֵׁם

דֻּבָּה לְהֵיכַל

הַשַּׁמֶּשֶׁת.

צַמְּרוֹת גֶּשֶׁם

פָּרְצוּ אַחֲרֵי

עָלֶה שֶׁעוֹד

יָרֹק נָשַׁר.

גֶּשֶׁם בְּשַׁלֶּכֶת

הוּחַל בָּאִזְדָּרֶכֶת.

וְלֹא יְלוּדֵי נָשִׁים,

כִּי יְלוּדֵי יוֹנִים,

קַן תְּפִלּוֹתֵיהֶן

וְדִבְיוֹנֵיהֶן,

עָשׂוּ לָהֶן

קְצָת בַּיִת.

עָשׂוּ לָהֶן

קְצָת בְּעָיוֹת

הַקִּנִּים הַקֵּרְחִים

שֶׁל יוֹנֵי הַבָּר.

כְּמוֹ שֶׁסּוֹכְנִים

בְּדַם הַשּׁוֹשַׁנִּים

עָשׂוּ לָךְ,

שְׁכוּנַת נוֹרְדְיָה.

מִקְּצוֹת הָעֲנָפִים

הַנְּמוּכִים

הָרוּחַ הִגִּירָתַם

וְהַגֶּשֶׁם טָרַדְרַד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל שָׁמַיִם,

אַיֵּה יוֹנֵי הַבָּר?

הֵיכָן תַּחְבִּיאֵן?

שַׁל כְּנָפֶיךָ.

נִשְׁמַעַת נְזֹלֶת.

פַּעַם כֵּן פַּעַם לֹא.

וּפַעַם כֵּן כֵּן.

וְהַפְסָקָה.

הַדְרָן אוֹמֵר

הַקַּרְיָן, וּמוֹדִיעַ.

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע –

חְלַאפּ.

תַּקְרִית שָׁמַיִם

עַל הַסַּף.

הַכֹּל נִשְׁפַּךְ.

וְכֵן הַשַּׂק.