אֵינֶנִּי פּוֹגֵשׁ אֲנָשִׁים

שֶׁל שֶׁלִּי – שֶׁלִּי.

שׁוֹמֵעַ רְעָמִים מֻפְשָׁטִים בּוֹדְדִים

תַּחַת הַשָּׁמַיִם.

יִבַּשְׁתִּי אֶת הֶעָצִיץ הַגָּדוֹל מֵאֲדָמָה.

וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַטִּפּוֹת לְהִדּוֹבֵב.

וְנָקַשְׁתִּי בְּיָד בֶּעָצִיץ.

הֲשָׁלֵם לֶעָצִיץ. וַיֹּאמֶר שָׁלֵם.

אוֹצָר אֵין בָּאֲדָמָה.

וְאִם יֵשׁ, הוּא

אֲשֶׁר יָצַר.

אֲשֶׁר אָמַר קַדָּר:

מַיִם זֶה צֶמַח הַמִּדְבָּר.

מַהּ לַמַּיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם?

מַיִם בָּאוּ וְיָצְאוּ,

מַיִם בָּאוּ וְיָצְאוּ.

קָדַחְתִּי נִקְרָה בַּתַּחְתִּית

לְמוֹצָאֵי מַיִם.

גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם בָּא.

מַיִם בָּאִים וְיוֹצְאִים.

גֶּשֶׁם בָּא לְפִי מֻשְׂכָּל.

מַיִם בָּאִים וְיוֹצְאִים.

מַיִם מַיִם בָּאִים.

גֶּשֶׁם בָּא מְתֻסְכָּל.

הַגְּשָׁמִים הוֹלִידוּ צְפַרְדֵּעַ. בָּרְחוֹב

קָפְצָה פִּיהָ מִנּוֹתַר מַיִם.

מַיִם מַיִם בָּאִים.

מֵאוֹתָם מַיִם.

בְּעֵינַי רָאִיתִי עֵגֶל, כִּדְזְיוּק קָטָן, מְלַקֵּק בְּאַפּוֹ

וּמֵרִיחַ רִתְמַת עוֹר, מִשֶּׁהִגִּיעַ לוֹ זֵכֶר מֵאִמּוֹ.

מִכָּאן רוֹקַעַת שְׁחָקִים מְכַסָּה אֶת יַלְדָּהּ,

אֶת אֶמְצַע הַיֶּלֶד בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.