קִפְּלָה כָּל סְפָרֶיהָ בְּסֵפֶר.
לֹא נָסוֹגָה מַעַצְמָהּ.
“חֵי נַפְשִׁי”.
וְשָׁתְקָה.
קֹדֶם בִּכְפַר מוֹלַדְתָּהּ,
עוֹד יָשְׁנוּ גַּנָבֵי לַיְלָה,
כָּתְבָה שִׁירֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
הֹר הַר שֶׁהָרְאֵינוּ בְּחוּל.
אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי רְאוֹתֵנוּ.
אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי רְאוֹתֵנוּ, שָׁרָה.
לִפְנֵי רְאוֹתֵנוּ אֶת הָאָרֶץ
זַרְנוּגָה וְקַסְטִינְיָה.
בַּת־מִרְיָם בִּכְפָרָהּ.
מְזוּזַת לֵב נִפְעָלָה.
נוֹגְעִים בְּלִבָּהּ. מְנַעְנְעִים־מְנַגְּנִים
בְּבוֹאָם הַכְּפָרָה.
עֲגוּרִים, “עֲגוּרִים מֵהַסַּף”.
“יַעַר, שָׂדֶה, נְעוּרַי לִי”.
עֲגוּרִים עֲגוּרִים עַל הַכַּף.
וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל הַכַּף.
אָז קָפְאוּ אִישׁ.
הַבֶּן אָדָם הוּא מֶלֶךְ הַחַיּוֹת.
בַּת־מִרְיָם בְּגֶטּוֹ שֶׁלָּהּ
מַלְכֻיּוֹת.
לְהַחֲלִיף שִׂמְלָה בְּשַׁבָּת.
לֹא לְנַשֵּׁק יָדַיִם.
בַּת־מִרְיָם בְּגֶטּוֹ שֶׁלָּהּ
צוֹם מַלְכוּת.
הָיֹה הָיְתָה פּוֹיְלִין־יְהוּדָה.
הָיֹה הָיָה בֵּית לֶחֶם־פּוֹלַנְיָה.
רָאֲתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִבַּחוּל.
רָאֲתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִבָּאָרֶץ.
כְּדַאי עוֹד לַעֲבֹר
בֵּין רָאשֵׁי הַשּׁוּרוֹת,
לְהָבִין מַה־זּוּ הֶעְתַּקְתִּי
אֶת הַתְּפִלּוֹת הַבּוֹעוֹת:
“לֹא אֶשְׁאַל לִי בַּיִת”. “רַק אַתָּה הֱיֵה לִי”.
וּבְהִגִיעַ מְקוֹם תְּפִלָּה
לִמְקוֹם זְעָקָה – אָמְרוּ
דֹּם. וַתִּדֹּם.
כז ניסן תשלב, 11 אפריל 1972