הַבָּתִּים שֶׁבַּבַּיִת גָּרִים בַּדִּירוֹת.

אֲבָל הַגַּג גָּר בָּעוֹלָם וְחִוֵּר מִן הָעוֹלָם.

אֶת הַדִּירוֹת רוֹאִים הַבָּתִּים,

אֶת הַגַּג לֹא רוֹאִים אוֹתוֹ.

דּוֹמֶה כָּרוּחוֹת בְּסִינַי אַבּוּ זְנַיימֶה,

הַמְפַסְּלוֹת גְּבָעוֹת וּפוֹסְלוֹת גְּבָעוֹת.

וְהַבָּא אֶל הַמִּדְבָּר לֹא יָבִין זֹאת.

לֹא יָבִין כִּי פָּסוּל הוּא.

כִּי הִנֵּה כַּבֶּטֶן שֶׁל אִשָּׁה.

אַחֲרֵי הַלֵּדוֹת לֹא לָגֶשֶׁת.

אֲדֹנָי אֲדֹנָי עוֹמֵד עַל צֵאת חֻמָּהּ.

וְהוּא מְכַסֶּה בְּלִי וִכּוּחִים.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן עַל חֶבֶל הָרוּחוֹת מָסַרְתִּי כְּבִיסָה

קְטַנָּה כַּחֲבַצֶּלֶת שֶׁל הֵלִית הַקְּטַנָּה.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן אִשָּׁה וְרַגְלֶיהָ חֲלוּקוֹת

בְּחָלוּק רָאִיתִי מִן הַגַּג

הַר חֶרְמוֹן מִצַּד רָמַת הַגּוֹלָן זֶה הַר

חֶרְמוֹן אַחֵר. לוּחַ עֲנָק מֵאֶבֶן שַׁחַם כְּמוֹתוֹ

רָאִיתִי לְמַעְלָה עַל גַּג אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּעֲיָרָה

אַחַת. אַךְ שָׁם זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר קָטָן וּמֵעֵץ.