אֲנִי סוּס אֶחָד. אוֹכֵל מִצַּלַּחַת אַחַת. כּוֹתֵב מִשַּׁרְווּל אֶחָד.

אֲבָל עִם חַבְרֵי קִבּוּץ עָבַדְתִּי בַּשָּׂדֶה.

הָיִיתִי מְקַנֵּא אֶחָד בַּפּוּדִינְג שֶׁהֵבִיאוּ.

הָיִיתִי רִאשׁוֹן בַּשּׁוּרָה.

כִּי הֵם עָבְדוּ בְּטוּרִיָּה־חֵצִי,

וַאֲנִי עָבַדְתִּי בְּטוּרִיָּה־שְׁלשֶׁת־רִבְעֵי.

פָּתַחְתִּי אֶת הָאֲדָמָה כְּאַפָּהּ שֶׁל פָּרָה.

כְּסוּס מֵרִים אַפּוֹ מֵהַמִּסְפּוֹא.

אוֹמְרִים לִי מִכָּל צַד: לְמִי יֵשׁ רֹאשׁ

עַכְשָׁו לְחַג הָעַצְמָאוּת תַּשְׁלַד.

הִזָּכְרוּ־נָא הִזָּכְרוּ־נָא בַּטִּיּוּל,

הָרִאשׁוֹן לִיהוּדָה, וַאדִי קֶלְט, שְׁנַת פַּח.

עוֹד בַּיִת לֹא הָיָה לִי בַּבַּיִת.

סוּס בּוֹדֵד הָיִיתִי.

וּמִשָּׁם אִמִּי כּוֹתֶבֶת:

אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה יוֹמְטִיב לַעֲשׂוֹת.

יָצָאתִי לְטִיּוּל. הָאָרֶץ מַזְמִינָה אוֹתִי

לְהִתְאָרֵחַ. אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדְעָה

כִּי מִן הַטִּיּוּל אֵין לִי לְאָן לָלֶכֶת.

אֲבָל זֶה רֶגַע חֲגִיגִי. אָז לָמָּה נַחְשֹׁב?

כִּי אִם אֵלֵךְ שׁוֹנֶה מֵאַיִן יָבוֹא לִי בַּיִת,

יְכוֹלָה הַגְּבֶרֶת לוֹמַר לִי: "אֲדוֹנִי,

זֶה כְּבָר לֹא". אָז כְּבָר הָלַכְתִּי וְסָחַבְתִּי מַיִם

מִמֵּימִיָּה אַחֶרֶת. וְלֹא הָלַכְתִּי לְקִבּוּץ.

כח ניסן תשלד, 20 אפריל 1974