יוֹם רוֹדֵף אַחַר יוֹם,

וְלַיְלָה יוֹצֵא אֶל מוּל לַיְלָה, –

חוּט שֶׁל שַׁחַר־אוֹר

נִטְוָה לִי בְּלִי הֶפְסֵק.

לִי קַל לְשָׁלְחוֹ לְשָׁלוֹם.

לְלַוּוֹת וְלֹא אֶשְׁאָלָה:

הֵיכָן מֻחְבָּאִים בַּמִּסְתּוֹר

קְצוֹתָיו הַבְּהִירִים?

מְסַנְוֵר אוֹתִי יוֹם בְּשַׁלְהֶבֶת.

בִּשְׁחוֹרִים הַלַּיְלָה שׁוֹטֵף –

וְעִמִּי, עִמִּי בְּצֶוֶת,

אֶת הַחוּט שֶׁלִּי שֶׁבַּלֵּב.