עִם הַשַּׁחַר רוּחַ בָּא,
הוּא טֵאֵט, כִּבֵּד, רָקַע –
נִתְקַשָּׁה כָּל הַקַּרְקַע…
יוֹם תָּמִים סָבַב־הָלַךְ,
נִתְפָּרְשָׂה הָעֲנָנָה,
לִוְּתָה שֶׁמֶשׁ לִמְעוֹנָהּ…
וּלְעֵת עֶרֶב הָשְׁלַךְ הָס,
הָעוֹלָם שָׁמַע בְּשׂוֹרָה,
כֹּה דוֹמֶמֶת, כֹּה צְחֹרָה:
בָּא הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן,
אֶת פְּתוֹתָיו זוֹרֶה הוּא דֹם
פֹּה וָשָׁם וּבְכָל מָקוֹם.
נוּמָה, נוּמָה, נוּם, יַלְדִּי!
לְמָחָר כְּבָר מְזֻּמָּן
חֶלֶד מְחֻדָשׁ זִיוְתָן!…