עַל רֵיקָנוּת אָבִיב דּוֹמֶמֶת שֶׁל מֶרְחַקִּים פְּרוּעִים

רוֹעֵף בְּלִי הֲפוּגָה דָמִי הַמְרַטֵּט הָעַתִּיק,

עַל הַלֵּב הַשָּׁחוֹר לֵילוֹת מִתְרַפְּקִים

בִּדְוַי הַיָּמִים שֶׁחוֹלָלוּ…

אַךְ לֶהָבוֹת פּוֹלְחוֹת חֵיקִים־שֶׁל־עֲרָפֶל רַכִּים,

וּמְלַהֲטִים בְּמֵרוֹץ הָעִתִּים הַלּוֹהֵב

אוֹתוֹת חֲדָשִׁים בְּלִי הֶרֶף

לְסַעַר נִמְשָׁךְ שֶׁל זַעַם אוֹרֵב!

לְיַד שְׁעָרִים אֲדֻמִּים שֶׁל שַׁחֲרִיּוֹת טְהוֹרוֹת

עַל הַמִּשְׁמָר נִצֶּבֶת

תְּקִיעַת הַקֶּרֶן בְּחִפְזוֹנָהּ…

וּרְעָמוֹת מוּכָנוֹת כְּבָר אֶל הַיְעָף הָרִאשׁוֹן,

וּפַרְסוֹת הַבַּרְזֶל בִּדְרִיכוּת מְחַכּוֹת

לַמֶּחְלָף הָרִאשׁוֹן שֶׁל מֶרְחַף מֶרְחַקִּים,

לִדְחִיפָה שֶׁל חִדּוּשׁ הַקְּרָבוֹת…

בְּרֶטֶט הַלֵּב אֲנִי לָהֶן מַאֲזִין,

לִקְרִיאוֹת הַשִּׂמְחָה בִּנְשִׁימַת אֲלָפִים,

מִתּוֹךְ סֵבֶל מַקְרִישׁ אֲנִי אוֹתָם חָשׁ,

אֶת הַמְּרַטְטִים הָאִלְּמִים – אֶת הַכְּאֵבִים…

וּכְשֶׁמּוּכָן הַלַּיְלָה

אֶת הַיּוֹם הַשּׁוֹקֵעַ

לַעֲטֹף בְּחֵיק הַחֲשַׁאי –

מוֹשֵׁךְ רוּחִי הַמְלֹהָט אֶל הַמֶּרְחַקִּים…

קָשׁוּר בַּחֲבָלִים שֶׁל אֶלֶף רְצוֹנוֹת,

אַחַר אוֹפָנִים שִׁכּוֹרִים־לֵאִים מִמַּאֲבָקִים,

אֲנִי צוֹעֵד שָׁבוּי בֵּין שָׂדוֹת רְחָבִים.

אֲנִי עִמָּם, עִם אֵלֶּה שֶׁתָּמִיד מְחַכִּים

לְקוֹל חָדָשׁ שֶׁל קֶרֶן תּוֹקַעַת,

לְלַפִּיד מְחֻדָּשׁ שֶׁל מַצְרֵף הַזַּעַם…