אֲנִי רָגִיל
בְּבִרְכוֹתֶיךָ, הַצָּפוֹן בַּמֶּרְחַקִּים…
אֲרֻכּוֹת תָּעִיתִי
עַל עֵירוֹם הָאֲדָמָה
וָאֶשְׁמַע
אֵיךְ הַמֶּרְחַקִּים מִתְעַרְסְלִים,
אֵיךְ נִרְדָּמִים הַמֶּרְחַקִּים…
בְּתוֹךְ הָאָפוֹר
שֶׁל שְׂדֵה הַסְּתָו
הִסְתַּכַּלְתִּי
רָאִיתִי טַל קָרִיר
מַפְנִין בַּחֲשַׁאי
אֶת הַחֶתֶךְ הַכֵּהֶה
שֶׁל גִּבְעוֹלִים דַּקִּים
בְּקַשׁ יָשָׁן –
מִשְּׂפָתָהּ שֶׁל הַגָּדֵר הַנְּמוּכָה
הִפְקַדְתָּ מַבָּט
בְּעוֹלָם זֶה הַגָּדוֹל…
וּכְשֶׁמַּרְחִיב וּמְקָרֵר הַסְּתָו
אֶת הַשָּׁמַיִם,
תּוֹעֶה זָר אֲנִי
בִּרְחוֹבוֹת כֹּה שׂוֹאֲנִים…
שׁוּלֵי בָּתֵּי־הָאֶבֶן
מִשְּׁנֵי הַעֲבָרִים,
הַמַּשׁטוֹחִים הַמְשֻׁבָּרִים
שֶׁל רַחֲבֵי גַגּוֹת בַּמֶּרְחַקִּים
לֹא רְחָבִים יוֹתֵר
מִשְּׁבָרִים שֶׁל הַגָּדֵר הַיְּשָׁנָה
בְּתוֹךְ אֵפֶר הַשָּׂדֶה…
לְפָנִים, בִּימֵי יַלְדוּת
(מָתַי זֶה הִתְרַחֵשׁ?)
מִשְּׂפָתָהּ שֶׁל הַגָּדֵר הַנְּמוּכָה
הִפְקַדְתִּי
מַבָּט
בְּעוֹלָם זֶה הַגָּדוֹל!…