כְּחוֹל הוּא כְּחוֹל, וָרֹד – וָרֹד,

עֶרֶב אֶת הַכֹּל מַשְׁחִיר.

וּמַדּוּעַ כֹּה תִרְטֹט,

לְבָבִי, וְכֹה תַסְעִיר?

הוֹ, לִבִּי וַדַּאי נִזְכַּר,

מַחֲזֶה כְּמוֹ אֶתְמוֹל:

טוּר תְּיָשִׁים שֶׁעַל הָהָר

עַל הָאֹפֶק וְרַד־כָּחֹל.

תְּיָשִׁים בִּשְׁחוֹר חֲטוּב־קְפִידָה

עַל הָאֹפֶק מִשְׂתָּרְכִים

בִּסְבִיבָה, כְּמוֹ עַתָּה

לִי מֻכֶּרֶת, הֵם הוֹלְכִים.

יָם מִזֶּה, מִזֶּה הָרִים,

וְהַתְּחוּם בֵּין יוֹם וָלֵיל,

הַתְּיָשִׁים מְהֻרְהָרִים

עַל הַקַּו הַמִּתְפַּתֵּל.

הַמְּכוֹנִית אָצָה בְּלִי דַי,

בְּמַבָּט הַנּוֹף נֶחְטָף,

וְלִבִּי בְּרֶטֶט חַי

עַל שׁוּלֵי צָעִיר וְשָׂב.

אֵיךְ לָצוּד זֹאת בְּמִלָּה

הַתְּמוּנָה זֹאת הַפְּשׁוּטָה,

שֶׁאוֹתִי שָׁם טִלְטְלָה,

וְהִרְגַּשְׁתִּי בָּהּ עַתָּה?