הדברים הכּנוּסִים בספר הזה, לידתם מתוך אֵדי־הזעווה שעלו מתהוֹם־הדמים שבין היהודים הנרצחים ובין הגרמנים רוצחיהם; ורובם אף נכתבו בימי העינוּיים והטבח של אחינו ואחיותינו, גולת־ישראל באירוֹפּה. ביסוֹדם הם נתחי־זעקה של כּאֵב וחָרוֹן, אף אם דרכּם בהתבוֹננוּת מתוּנה וביטוּים בהרצאה שלווה. עיקר־עניינם הוא בחינה של פינה אחת – ביתר דיוּק: בחינה של כמה זיזים בה – פינת הספרות, כבבוּאה של מיזרע־הרעל, שסופו קציר־הדראוֹן; זרע קין, שנבט ועלה בצל השלייתו של הבל.
י“ד באדר א' תש”יא