מִשָּׁלוֹם זֻנְּחָה נַפְשִׁי בְּלֵיל שֶׁל אֹפֶל לֵיל שֶׁל קֹר;

וְזֶרֶם גַּל חַיִּים אֵלַי נְשָׂאֲךָ – וַיַּעֲבֹר.

לָלֶכֶת עַל צִדִּי

דִּבַּרְתָּ אֶל לִבִּי וּשְׂפָתֶיךָ זָבוּ מֹר.

וַאֲנִי לְדַרְכִּי אֵלֶךְ־לִי יְחִידִי;

לְרָחוֹק, לְרָחוֹק.

כִּי אָמַרְתִּי לִי: אוּלַי בְּלֶב־חָשְׁכִּי גָּנוּז אוֹר.