בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה

נַפְשִׁי עַל הַגּוֹרָל

כִּי מָעַל בִּי מַעַל

וְהוֹלִיכַנִי שׁוֹלָל.

זְהַב פַּרְוַיִם לָזֶה –

וְלָזֶה נְחשֶׁת קָלָל,

לְאִישׁ אִישׁ נָתַן חֶלְקוֹ –

וְלִי מָה עוֹלָל!

לֵשֵׁב עַל שְׂפַת הַתְּהוֹם

מִתְבּוֹדֵד אֲמֵלָל

וְחוּט שֶׁל חֶסֶד לִמְשֹׁךְ

מִתּוֹךְ רִיק הֶחָלָל.

וְכֵן אֲנִי עוֹשֶׂה.

מִן הֶחָלָל

הַחוּט אֶמְשֹׁךְ

כִּמְקֻלָּל,

עַד בּוֹא בַּסּוֹף

יוֹם מְהֻלָּל

וְנִפְסַק הַחוּט

וְנִסְתַּם גּוֹלָל

וְכָל הֶעָמָל

בַּתְּהוֹם צָלָל.