בְּתוֹךְ קוּנְכִית צְחוֹרָה שָׁטָה וְהָאֲגַם כְּסוֹד הַלֵּב.
בְּדֹלַח יָד הִיא מְשַׁלְּחָה – וְנֵבֶל כֶּסֶף כֹּסֶף זוֹלֵף.
וְנֹפֶת צוּף עַתָּה יָצוּף לְשִׁיר אֵין־קוֹל זַךְ וְשָׁלֵו.
וְעָב קַל בָּהּ נִתְקָל וְהוּא חוֹמֵק חִישׁ וְחוֹלֵף.
וְרָז לֹא אֶחְשֹׂף; הֲכִי אֶחְשֹׁב עַל יְפִי עֲדֵי חוֹלֵף.