הוֹי, הַנֶּאֱנָקִים מוּל שָׁמַיִם חֵרְשִׁים
וְעִם שַׂרְעַפָּם עַל מִטּוֹתֵיהֶם נֶאֱבָקִים!
כִּי הִנֵּה עֲלָטָה יָרְדָה עַל אִיִּים וַתְּכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ
וּבָאָה וּבָלְעָה לְאֻמִּים וְהֵלִיטָה אָדָם וּמַמְלָכוֹת;
וּבָנוּ רָבְצָה שִׁבְעָתַיִם, כָּבְדָה עָלֵינוּ מְאֹד.
הֵן בַּמַּחֲשַׁכִּים יִדְגֹּר הָאֹחַ עֲטַלֵּף יְעוֹפֵף בַּטּוּחוֹת
וַאֲנַחְנוּ תָעִינוּ וְאָבַדְנוּ כַּעֲלֵה גֹמֶא בַּשִּׁיחוֹר.
אָמַרְנוּ, מִי יִתֵּן וְקָרָא הַגֶּבֶר וְסוּגַר הַמַּאְפֵּלְיָה יְפַתֵּחַ
וְנֵצֵא בַסָּךְ וְנֵלֵכָה הָלוֹךְ וְשַׁבֵּר חַרְצֻבּוֹת!
וְכַעִוְּרִים נִכְשַׁלְנוּ, נָפַלְנוּ, נוֹקַשְׁנוּ בַּאֲפֵלוֹת אֲפָפוּנוּ.
קָשִׁים הָיוּ קִצֵּי לַיְלָה מִלַּיְלָה, כִּי גָבַר חשֶׁךְ וְאִישׁוֹן.
וְכַד הֲוִינָן קָיְמֵי בְּצַפְרָא – רֵיחֵי חַקְלָא וְנַהֲרֵי מַיָּא נַהֲרֵי לָן אוֹרַיְתָא.
לָכֵן שִׁמְעִי, בַּת צִיּוֹן וְשׁוּרִי, הִתְבּוֹנְנִי נִפְלְאוֹת עוֹלָם!
עוֹד יִגְאוּ מֵי יַרְדֵּן בָּעֲרָבָה וְנָפְלוּ בַכִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן;
עוֹד זוֹרַחַת שֶׁמֶשׁ בְּפַאֲתֵי מוֹאָב וְשָׁקְעָה בַּיָּם הָאַחֲרוֹן;
וְאַתְּ תִּשְׂגִּי עוֹד וְתִגְדָּלִי כְּגֶפֶן רְוַת אֶגְלֵי טָל.
וּבָאוּ אֵלַיִךְ מְלָכִים וְרוֹזְנִים יְשַׁחֲרוּנֶךְ;
וְאָמְרוּ, הַחְבִּיאִינוּ בְּצֵל דָּלִיּוֹתַיִךְ, הַטְרִיפִינוּ מֵאַשְׁכְּלוֹתַיִךְ,
פֶּן תִּכְלֶה עָלֵינוּ הָרָעָה, יַד אַכְזָר תִּפְגַּע בָּנוּ!
אָז יַזְהִירוּ כּוֹכָבַיִךְ כְּקֶדֶם וְנֹגַהּ לָךְ כִּנְכוֹן הַיּוֹם
וְלֹא תִהְיִי לְמִרְמָס עוֹד לְשׁוֹדְדֵי לַיְלָה וּכְבוֹדֵךְ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן.