נִשְׁמָתֵךְ בּוֹכִיָּה נְשָׁמָה יְתוֹמָה

כִּי חָסֵר לָךְ נֵרִי בַּלֵּילוֹת.

אִישׁוֹנֵךְ לִי שׁוֹאֵל – וַאֲנִי כֹּה סוֹבֵל.

וּמַה לִּי כִּי אַרְבֶּה בִּשְׁאֵלוֹת.

גַּם אִמֵּךְ בּוֹכִיָּה – וְרוּחָהּ הוֹמִיָּה,

וְאָבִיךְ כֹּה כּוֹשֵׁל בָּרְחוֹבוֹת.

וְחָסֵר לָךְ הַנֵּר – בְּנִגּוּן שֶׁל שַׁבָּת –

וְיוֹמֵךְ מִתְנַהֵל בִּסְחָבוֹת…

לֹא יוֹם לָךְ אֲחוֹתִי – בַּת עִבְרִים קְטַנָּה

וּבֵיתֵךְ הָעִבְרִי כְּכָל גּוֹי.

לֵילוֹתַיִךְ רָעָב – לְקַדֵּשׁ אֶת רַחְמֵךְ…

וַאֲנִי אֲשַׁחֵר לָךְ הַנּוֹי.

כִּי חָסֵר לָךְ הַנֵּר וְקִדּוּשׁ לֵיל שַׁבָּת –

וּשְׁבִיסָהּ שֶׁל רָחֵל הֶעָנֹג,

אֶת חַרְבֵּךְ חִישׁ קַדְּשִׁי. כִּדְבוֹרָה – נָא הֱיִי!

וּכְמִרְיָם חוֹלְלִי בִּצְבָאוֹת.