עַרְבִית צוֹנְנָה וְעַצֶּבֶת
עַל לֹבֶן שָׂדוֹת שֶׁנִּשְׁכָּחוּ…
בְּרוּחַ־קְדוּמִים הַנּוֹשֶׁבֶת
קָרוֹב וְרָחוֹק לִי יִתְאָחוּ.
בַּכְּבִישׁ הַיָּשָׁן הַשָּׂרוּעַ
חוֹלְפִים עַמּוּדִים חִישׁ בַּנֶּשֶׁף,
נִדְמֶה לִי – כְּהֵלֶךְ אָנוּעַ
בִּדְרָכִים נָכְרִיּוֹת כִּבְכֶשֶׁף…
בְּאֵלֶם שָׁקוּעַ הַחֹרֶשׁ
מוּל לֹבֶן־שָׂדוֹת לְעֵת־עֶרֶב, –
אֲנִי וְצִלִּי בִּסְחַרְחֹרֶת
רוֹדְפִים זֶה אֶת זֶה בְּלִי־הֶרֶף…