לוגו
סליחה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אֵלֶיךָ הַצְּוָחָה וְהַזְּעָקָה לְמוּלָךְ,

בַּעֲבוּר כִּי הַדְּמָמָה לֹא תֵאוֹת לְגָדְלָךְ.

גֵּאֶה, מַה לְּךָ וְלַמִּדָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּךְ?

אֱלֹהִים, אַל דֳּמִי לָךְ!


דַּיָּן כִּי יִשְׁמַע וְשׁוֹתֵק לַשּׁוֹאֵל –

הִנֵּה מִדַּת שְׁתִיקוּתוֹ כְּפִיהוּ לָאֵל,

וְאַתָּה לֹא כֵן אֵל פּוֹדֶה וְגוֹאֵל!

אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט, אֵל!


זֵדִים מַטְעַמֶּיך יֹאכְלוּן וּמַנְעַמֶּיךָ יִשְׁתָּיוּן,

חוֹנִים בְּשֶׁקֶט וּבְבִטְחָה יִשְׁלָיוּן.

טְרֹף הֲמוֹנֵימוֹ וְהַשְׁקֵם רוֹשׁ וְיִרְוָיוּן –

כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶך יֶהֱמָיוּן.


“יָדֵינוּ רָמָה!” יֹאמְרוּ וְיִגְבְּהוּן כִּבְרוֹשׁ,

כָּל הַיּוֹם יַלְעִיטוּנוּ לַעֲנָה וָרוֹשׁ.

לָשׁוֹן מַאֲרִיכִים וּמַאֲרִישִׁים אָרֹשׁ,

וּמְשַׂנְּאֶיך נָשְׂאוּ רֹאשׁ.


מִנְהָגָם הַנְּמִבְזֶה קוֹרְאִים מִנְהָג רַפְסוֹד,

נוֹבְבִים עָתָק וְרִיבָה עַל הָעִקָּר וְהַיְסוֹד,

סְגֻלָּתְךָ הַנְּכֵאָה מְחַסְּדִים חָסוֹד,

עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד.


עֲגוּמֶיך כָּל הַיּוֹם מֻכִּים לְפָנֶיךָ,

פְּצוּמִים פְּשוּחִים הֲלוּמִים לְעֵינֶיךָ.

צָרֵיהֶם בְּכָל עֵת יְחָרְפוּן בְּאָזְנֶיךָ

וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ.


קְצוּצִים בְּכָל שָעָה בְּמוֹ פִיהֶם “אוֹי!”

רְצוּצִים בְּכָל עוֹנָה בְּמוֹ לְשוֹנָם “אֲבוֹי!”

שוֹדֲדֵיהֶם בְּשָמְעָם זוֹעֲקִים “הָהּ וְהוֹי!”

אָמְרוּ “לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי!”


תְּלָאוֹת רַבּוּ וּמָשׁ כָּל מִסְעוֹד,

יְהִירִים פּוֹרְשִׂים לָמוֹ פַח בְּכָל מִצְעוֹד,

וְאוֹמְרִים "לְכוּ וְנַמְעִידֵם בָּאָרֶץ מָעוֹד –

וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד!"


שׂוֹטֵם – יַחַד יָבוֹאוּ גְדוּדָיו,

פַּשֵּׁט מְפַשֵּׁט צְנִיף עַמְּךָ, מְעִילוֹ וְתַעְדּוּדָיו

בּוֹזֶה לִגְדוּדָיו, לוֹעֵג לִשְׁדוּדָיו –

כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו.


רוֹעֲצִים מֵרִשְׁעָם בַּל יִשְׁבֹּתוּ,

יַחַד זֶה לָזֶה וְזֶה לָזֶה יֵאוֹתוּ,

צַר וּמָצוֹק עָלַי יַחֲרֹשׁוּ יַחֲרֹתוּ,

עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ.


חַנּוּן, אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְלָאוֹתֵינוּ,

קַנֵּא לְשִׁמְךָ אִם לֹא תְקַנֵּא לְמַשּׁוּאוֹתֵינוּ.

קְרָא יוֹם לְקוֹל קְרִיאָתֵנוּ –

וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.