נָווֹת רַבִּים לִי
שָׁם,
בְּפַאֲתֵי־מַעֲרָב,
בִּמְרוֹמִים רוֹמְצִים
עִם חֲלוֹמוֹת כְּחֻלִים
מְצֻיָּצִים.
נָווֹת רַבִּים לִי שָׁם.
אֲבָל חָבִיב עָלַי
יוֹתֵר מִכֹּל
הוּא הַמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ חִצֵּי־מַעֲרָב
בּוֹקְעִים הַשְּׁעָרִים
אֶל תּוֹךְ לֵילוֹת
חוֹלְמָנִיִּים.
לְשָׁם, לְשָׁם,
מִכָּל מָקוֹם
אֲנִי נִמְשָׁךְ עֲדַיִן.
הֶחָבִיב שֶׁבִּנְווֹתַי הוּא שָׁם.