כַּלָּה נָאָה, אֲבַשְּׂרֵךְ בְּשׂוֹרָה:

חֲתָנֵךְ יָבוֹא לְשַׁבַּת־שִׁירָה.

לָכֵן הַשְׁגִּיחִי, כַּלָּה חֲמוּדָה,

שֶׁתַּעֲלֶה יָפֶה הַפַּשְׁטִידָה.

אַף אֲגַלֶּה לָךְ בְּסוֹד גַּם זֹאת:

אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא גַּם הֶחָמוֹת.

לָכֵן שִׂימִי לֵב, שֶׁגַּם הַלִּפְתָּן

יִיטַב בְּעֵינֵי אֵם הֶחָתָן.

שֶׁתְּהֵא הַלֶּפֶת מְצֻמָּקָה,

וְגַם דְּשֵׁנָה וְגַם מְתֻקָּה.

אֲבָל בְּעִקָּר, כַּלָּה יַקִּירָה,

אַל תִּשְׁכְּחִי־נָא לְשַׁבַּת שִׁירָה

לְהָכִין דַּיְסָה יָפָה שֶׁל גְּרִיסִים

לָאַנְקוֹרִים וְלַסִּיסִים.

וְעֵת חֲתָנֵךְ יַעֲלֶה לְמַפְטִיר,

כִּכְנַף רְנָנִים יַנְעִים שִׁיר.