… וּבְכֵן, רַבּוֹתַי, לְמָה הַדָּבָר,
לְמָה, רַבּוֹתַי, דּוֹמֶה הַדָּבָר?
מָשָׁל, רַבּוֹתַי, מָשָׁל לְשַׂר,
שֶׁנַּפְשׁוֹ אִוְּתָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר.
וּמָה, לְמָשָׁל, עוֹשֶׂה הַשְּׂרָרָה
אִם נַפְשׁוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר תְּאַו?
הַשַּׂר, לְמָשָׁל, אָז מַזְמִין חֲבוּרָה
לָצוּד צַיִד בְּיַעֲרוֹתָיו.
וּמִי, רַבּוֹתַי, הֵם הַמֻּזְמָנִים?
וּמִי, רַבּוֹתַי, יֵחַד בַּקָּהָל?
כָּל הַטִּפְסָרִים וְכָל הַסְּגָנִים,
וְהַגֶּנֶרָל וְהַקּוֹרְפּוֹרָל,
וְהַקָּטֵגוֹר וְהַסַּנֵּגוֹר,
הָאַסְפַּקְלָטוֹר וְהַדֵּילָטוֹר,
כָּל שַׂר וְגָדוֹל, כָּל גְּבִיר בְּעַמּוֹ,
וְגַם הַמּוֹכְסָן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.
וְאֵיךְ, רַבּוֹתַי לַצַּיִד יוֹצְאִים?
נוֹצוֹת יְרֻקּוֹת עַל הַכּוֹבָעִים.
כָּל שַׂר וּסְגָן חָמוּשׁ וּמְזֻיָּן,
רוֹבֶה עַל כָּתֵף וְחֶרֶב בִּנְדָן.
וְכָל מִינֵי כְלֵי־זַיִן הַרְבֵּה,
מִינֵי תוֹתָחִים וּבַלִּיסְטְרָאוֹת.
וּקְהַל מְשַׁמְּשִׁים עָצוּם כָּאַרְבֶּה
תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר וּבַחֲצוֹצְרוֹת.
וּכְלָבִים עַזִּים נוֹבְחִים בְּאֵימָה.
תְּרוּ־תְּרוּ, הַב־הַב, תְּרוּ־תְּרוּ, פִּיף־פַּף!
תְּקִיעוֹת וּתְרוּעוֹת, שָׁאוֹן וּמְהוּמָה.
הֵידָד! הֵידָד! נֶהֱרַג אַרְנָב!
וּבְיֶתֶר עֹז הַכְּלָבִים נוֹבְחִים,
וּבְיֶתֶר עֹז רוֹעֲמִים תּוֹתָחִים,
וַחֲרָבוֹת נוֹצְצוֹת נִשְׁלָפוֹת מִנְּדָן.
הֵידָד! הֵידָד! נֶהֱרַג שָׁפָן!
וְקוֹל הַתְּרוּעוֹת הוֹלֵךְ וָרָב:
הַבַּלִּיסְטְרָאוֹת נִכְנָסוֹת לַקְּרָב.
וְשׁוּב וְשׁוּב, וְעוֹד וְעוֹד,
הֵידָד! הֵידָד! נֶהֱרַג קִפּוֹד!
אַרְנָב וְשָׁפָן וְקִפּוֹד, רַבּוֹתַי,
הֵן חַיּוֹת חֲשׁוּבוֹת, וַדַּאי וּוַדָּאי!
חַיּוֹת חֲשׁוּבוֹת, שֶׁיֵשׁ בָּן מַמָּשׁ,
שֶׁכֵּן נִזְכָּרוֹת הֵן בַּחֻמָּשׁ.
אָמְנָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָם בְּעֵינַי,
אֲבָל הַשְּׂרָרוֹת יוֹדְעִים בְּוַדַּאי
אַחֲרֵי מִי לִרְדֹּף וּבְמִי לִירוֹת.
חַיּוֹת עֲצוּמוֹת! חַיּוֹת אַדּירוֹת!
חַיּוֹת עֲצוּמוֹת, חַיּוֹת מֻפְלָאוֹת!
אֲבָל הַטִּרְחָה גַּם הִיא עֲצוּמָה!
כָּל זֹאת הָרְדִיפָה! כָּל זֹאת הַמְּהוּמָה!
וְהַהוֹצָאוֹת!? וְהַהוֹצָאוֹת?!
אֲבָל, רַבּוֹתַי, אֲבָל, יְהוּדִים,
הֵן כֻּלְּכֶם יוֹדְעִים, הֵן כֻּלְּכֶם מוֹדִים,
כִּי אֵין בַּעַל־חַי כְּשׁוֹר הַבָּר,
וְכִי לִבְשָׂרוֹ לֹא יִשְׁוֶה שׁוּם בָּשָׂר!
הֵן לְעֻמָּתוֹ הָאַרְנָב – לֹא כְלוּם!
וְשָׁפָן וְקִפּוֹד כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם!
וּמִי זוֹכֶה לְשׁוֹר הַבָּר?
זוֹכֶה יְהוּדִי כָּשֵׁר וְיָשָׁר!
וְלֹא טִרְחָה וְלֹא הוֹצָאוֹת,
וְלֹא תוֹתָחִים ובַלִּיסְטְרָאוֹת.
רַק קְרִיאַת־שְׁמַע, צִיצִית וּתְפִלִּין,
וּקְצָת מִשְׁנָיוֹת וּפֶרֶק תְּהִלִּים,
וּקְצָת צְדָקָה לִיהוּדִי נִצְרָך…
אַגַּב, נִצְרָך גָּדוֹל גַּם אֲנִי…
גַּם אֲנִי, לֹא עֲלֵיכֶם, עָנִי מְדֻכְדָּךְ,
וְיֵשׁ לִי שָׁלֹשׁ בָּנוֹת לְהַשִּׂיא…
וּבְכֵן, רַבּוֹתַי, אִמְרוּ, רַבּוֹתַי:
לִהְיוֹת יְהוּדִי – הַאִם לֹא כְדַאי?