לוגו
יֵשׁ תַּעֲנִית...
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

יֵשׁ תַּעֲנִית וְיֵשׁ תַּעֲנִית…

יֵשׁ תַּעֲנִית שֶׁדּוֹקְרָה כַּחֲנִית,

וְיֵשׁ תַּעֲנִית רְחִימָה, לוֹטְפָנִית.

אֲנִי יְהוּדִי הַמְחַיֵּט בַּכְּפָרִים

וְכָל עִסּוּקִי עִם גּוֹיִים נִבְעָרִים,

אַךְ כָּל הַצּוֹמוֹת עַל־יָדַי נִשְׁמָרִים.


הִנֵּה צוֹם גְּדַלְיָה. עוֹד תְּפִלּוֹת וּתְקִיעוֹת

שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּקִרְבִּי הוֹמִיּוֹת,

אַךְ כְּבָר לַכְּפָרִים אֲכַוֵּן הַפְּסִיעוֹת.

– “בָּא סְרוֹלִיק!” – שְׂמֵחִים לִקְרָאתִי הַלָּקוֹחוֹת.

הֵן כְּבָר מְנַשְּׁבוֹת שֶׁל חֹרֶף רוּחוֹת

וְיֵשׁ לְתַקֵּן וּלְהַטְלִיא וּלְאַחוֹת.


אַךְ כָּאן יִסּוּרַי־עִנּוּיַי מַתְחִילִים,

אַךְ כָּאן מַתְחִילִים הַפְצָרוֹת, שִׁדּוּלִים:

"הוֹי סְרוֹלִיק, אַל־נָא אֶת פָּנֵינוּ תַכְלִים.

מַדּוּע קְצָת יַ"ש, אָח חָבִיב, לֹא תִלְגֹּם?

טְעַם וְקַנַּח בְּבֻלְבּוּס וּבִצְנוֹן.

הֲרֵי אֵין ‘טְרֵפָה’ כָאן וְאֵין שׁוּם עָווֹן".


וּבְהֲשִׁיבִי לָהֶם: “צוֹם לִי הַיּוֹם!”,

יַתְחִילוּ לַחְקֹר כָּל פְּרָטָיו שֶׁל הַצּוֹם,

וְלֵךְ וְהַסְבֵּר לָהֶם כָּל זֶה עַד תֹּם!

“וּמִי הוּא הָיָה ‘צוֹם גְּדַלְיָה’ דִידָן?”

“וּמָה הַנִּסִּים שֶׁהֶרְאָה בָּעוֹלָם?”

וְהֵן גַּם אֲנִי, גַּם אֲנִי לֹא לַמְדָּן!


אֲבָל יוֹם כִּפּוּר – יוֹם כֻּלּוֹ מַחְמַדִּים!

יוֹשֵׁב אָנֹכִי בֵּין אַחִים יְהוּדִים,

בּוֹכֶה עִם אַחַי, עֲנִיִּים מְרוּדִים…

“אֶנְקַת מְסַלְּדֶיךָ”, “אִמַּצְתָּ עָשׂוֹר” –

עֲשׂוּיָה כָל מִלָּה אֶת הַלֵּב לִשְׁבֹּר!

וְאֵין כָּאן קֻשְׁיוֹת שֶׁל אִיבַן וְיֶגּוֹר…


וְשׁוּב תַּעֲנִית: עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת.

וְשֶׁלֶג וָקֶרַח. וְרוּחַ חוֹבֵט.

אַךְ כָּל עוֹד יֵשׁ כֹּחַ – הֲרֵינִי עוֹבֵד.

אוֹמֵר לִי סְטֵיפָן וּמַטְרֵינָה אוֹמְרָה:

"אַחַא רְחִימָא, הֵן תִּקְפָּא מִקָּרָה!

חַמֵּם קְצָת גּוּפְךָ בַּטִּפָּה הַמָּרָה!"


וּבַהֲשִׁיבִי לָהֶם: “צוֹם לִי הַיּוֹם!”,

יַתְחִילוּ לַחְקֹר כָּל פְּרָטָיו שֶׁל הַצּוֹם,

וְלֵךְ וְהַסְבֵּר לָהֶם כָּל זֶה עַד תֹּם!

“וּמַה ‘עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת’ זֶה עָשָׂה?”

הֲטוֹב לִבְרִיאוּת הוּא אוֹ לְפַרְנָסָה?"

וְהֵן גַּם מִמֶּנִּי נֶעְלַם דָּא וְהָא…


וְכֵן בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר, וְכֵן גַּם

בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר בְּתַמּוּז – אֶעֱגַם:

הַסְבֵּר לְוַסִּיל כָּל דָּבָר וּפִתְגָּם!

אֲבָל בְּתִשְׁעָה בְּאָב – רְוָחָה!

הֵן אָז לַכְּפָרִים לֹא אֵצֵא לִמְלָאכָה.

בְּתִשְׁעָה בְּאָב – רַק בְּכִי וַאֲנָחָה!


וּבֵין יְהוּדִים דִּמְעוֹתַי נִגָּרוֹת,

בְּבֵית־הַתְּפִלָּה וּבְבֵית־הַקְּבָרוֹת,

עַל חֻרְבַּן הַמִּקְדָּש וְעַל הַצָּרוֹת!

בְּתִשְׁעָה בְּאָב כִּבְיוֹם כִּפּוּרִים

יֵשׁ טַעַם גַּן־עֵדֶן בִּבְכִי תַמְרוּרִים

בֵּין אַחִים־יְהוּדִים סְגוּפִים וּשְׁבוּרִים…


יָדַעְתִּי כִּי בְּבוֹא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם,

מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ – הַצּוֹמוֹת הָהֵם

כֻּלָּם יְבֻטְּלוּ, וְרַק יִתְקַיֵּם

צוֹם יוֹם כִּפּוּר הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּשְׂגָּב…

וַחֲבָל לִי מְאֹד עַל תִּשְׁעָה בְּאָב –

מְאֹד וּמְאֹד נִקְשַׁרְתִּי אֵלָיו…


אַךְ יָבוֹא־נָא, יָבוֹא־נָא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ!

אַי־אַי, אַי־אַי… “בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ”…

אַי־אַי, אַי־אַי… “וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ”…

וּמֵהַגָּלוּת הַשְּׁחוֹרָה נִפָּטֵר…

אָז – אֵין לִיהוּדִי לְהִתְפַּנֵּק בְּיוֹתֵר –

אָז גַּם עַל תִּשְׁעָה־בְּאָב אֲוַתֵּר…