אִם כִּי צִפּוֹר כְּחֻלָּה לֹא בָּאָה לְיָדִי,
עוֹד נֹד אָנוּד בְּיַעֲרוֹת־הַפֶּלֶא;
אָמְנָם עוֹפוֹת רַבִּים הָיוּ כְּבָר בְּצֵידִי,
אֲבָל צִפּוֹר כְּחֻלָּה לֹא בָּאָה לְיָדִי,
זוֹ הַיְחִידָה, אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתִּי בְּקַשְׁתִּי,
וְעַד שֶׁאֶמְצָאֶנָּה לְבַקְשָׁהּ לֹא אֵלֶא, –
אִם כִּי צִפּוֹר כְּחֻלָּה לֹא בָּאָה לְיָדִי, –
עוֹד נֹד אָנוּד בְּיַעֲרוֹת־הַפֶּלֶא.