עַל גֶּשֶׁר מִתְנוֹדֵד עַל יְאוֹר עָבְרוּ יָמַי,

אַךְ הַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת גָּרְפוּ הַמַּיִם

בְּאִשָּׁן וּבִזְהָבָן, כִּי זָעֲקוּ דָמַי, –

הַעוֹד יָבוֹא הַגְּמוּל, לוֹ אֲצַפֶּה עֲדַיִן?

אָמְנָם רָמְזוּ לִי לִפְעָמִים כּוֹכְבֵי־חֲצוֹת,

לִבְנוֹת־עֶרְגָּה חֲלוֹמוֹתַי הִכְחִילוּ,

אָמְנָם גַּחְלִילִיּוֹת, בָּאַהֲבָה קוֹרְצוֹת,

לַלֵּב מַחְרֹזֶת רְגָעִים שֶׁל אוֹר הִשְׁחִילוּ, –

אַךְ דְּיוֹקָנִי נִשָּׂא בַּזֶּרֶם מְרֻסָּק,

וּמַה נּוֹתַר לִי עוֹד? רַק חֲזִיזִים אֵי־אֵלּוּ

מֵעָב לִי יְבַשְׂרוּ כִּי לֹא הַכֹּל נִפְסָק,

עוֹד אִישׁוֹנֵי הַיְדִידוּת עָלַי יָהֵלוּ, –

אַךְ צֵל רוֹחֵף מֵעַל פָּנַי יִרְחַק בְּרֶתַע:

הַלֶּטֶף הָאַחְרוֹן שֶׁל אַהֲבָה שֶׁמֵּתָה…