כִּי אָנֹכִי נִבָּט בִּרְאִי נְהַר־חֶלְדִּי

שֶׁהִתְעַרְבֵּל בַּסַּעַר, הִתְעַרְפֵּל בַּצַּעַר,

עֵת הִסִּיעַנִי עַל גַּבּוֹ אֵלִי בְּדַהַר,

וּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶצְנַח רִתֵּק אֵלָיו יָדִי,

אֶרְאֶה, כִּי אֵל בְּכָל דַּרְכֵי־ הַנְּדוּדִים,

עֵת נִסְתַּבַּכְתִּי בְּרִשְׁתּוֹת קִסְמֵי־הַסַּהַר,

בְּשׁוֹטְטוּת רוּחִי נִהֵג אוֹתוֹ לַשַּׁעַר

שֶׁל הַטִּירָה, יִשְׁכֹּן בָּהּ שֶׁלֶו־יְדִידִים,

שָׁם אשֶׁר מִתְעַלֵּם בָּעַיִן הָאוֹהֶבֶת,

כְּקֶרֶן־אוֹר מְדַמְדְּמָה בְּלֶב עַנְבָּר,

כִּבְיַעַר־הַדְּמָמָה בֵּין גַּרְגְּרֵי־הַבָּר;

וְאִם נִתְעַרְפֵּל שֶׁל נְהַר־חֶלְדִּי הָאַסְפַּקְלַר –

תָּמִיד בָּא יוֹם חָדָשׁ לַנֶּפֶשׁ הַדּוֹאֶבֶת,

שֶׁטָּהֳרָהּ מִמַּעְיָנוֹ הָיְתָה שׁוֹאֶבֶת.