בִּשְׂדֵה כַּלָּנִיּוֹת בְּזִיו־חַמָּה הִפְסַעְתִּי, –
וְאֶת לִבִּי הִרְקִיד שֵׁדוֹן אָדֹם
בְּצֶלְצְלֵי־הַפְּלִיז, אַךְ לַעֲגוֹ שָׁמַעְתִּי:
"רְקוֹד, אָדָם, רְקוֹד, עַד לֹא כָּלִיל תִּדֹּם.
כַּלָּנִיּוֹת־הַחֲשָׁקִים בְּנוֹת יוֹמָן,
כַּמָּה מִתּוֹךְ כּוֹסָן הָאוֹפְּיוּם גָּמַעְתָּ?
בְּפַרְפְּרֵי־לִבְּךָ הַמָּוֶת מִי טָמַן,
וְכַנְפֵיהֶם־זָהָב נָשְׁרוּ, וְלֹא יָדַעְתָּ?!
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פָּרְחוּ עַל דַּרְכְּךָ,
אַף אִם עָיַפְתָּ מֵאִשָּׁן, אַף אִם נִצְרַבְתָּ,
קִטְפֵן, – וְהִתְבַּסֵּם לְרֶגַע רוּחֲךָ,
עַד לֹא אֶל אֶלְמְךָ עִם נְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שַׁבְתָּ".
נִכְלַמְתִּי מִלַּעְגּוֹ. לֹא אֶכָּנַע, הַשֵּׁד,
כָּל עוֹד בִּשְׂדֵה כַּלָּנִּיוֹת אֲנִי צוֹעֵד!