“בְּדֶרֶךְ־הַיְסוּרִים אֶל הַחֶדְוָה תַּחְתֹּר”
מֵעֵין זֹאת בֶּטְהוֹבֶן אָמַר אֵי־שָׁם אֵי־פַּעַם, –
זֹאת הַתְּבוּנָה, זֹאת הַגְּבוּרָה, כְּמוֹ תּוֹךְ נַהַם־
גַּלֵּי סוּפָה וָחשֶׁךְ לַחְתֹּר אֶל חוֹף־הָאוֹר,
וְזֹאת אוֹמֶרֶת: אִם בְּעֵמֶק־הַבָּכָא תָּשׂוֹר
עִם מַלְאָכִים רָעִים, מוֹנְעִים מִמְּךָ בְּזַעַם
מִנְסוֹק אֶל כּוֹכָבִים, אַל תֵּרָתַע מֵרַעַם־
אֵל־נְקָמוֹת, יִשְׁלַח בְּךָ מַרְאוֹת־מָגוֹר, –
אוֹ־אָז תַּשִּׂיג אֶת הַחֶדְוָה, שֶׁהִיא הַתּוֹךְ
שֶׁל הַקְּלִפָּה, יַטִּיל בְּךָ גוֹרָל שְׁתוּם־עָיִן,
אוֹ־אָז תִּתְפֹּס אֶת הַנִגּוּן, תּוֹסֵס כַּיַּיִן.
בַּיַּעַר, הָרוֹעֵשׁ סְבִיבְךָ, וּבַמָּבוֹךְ
שֶׁל נְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת תִּלְמַד לִדְרֹךְ
בְּעֹז שֶׁל אֱמוּנָה רָנָה עַד גְּבוּל הָאָיִן.