מָה עַל אֲדַן חַלּוֹן־בֵּיתִי הוֹמָה צוֹצֶלֶת,

שָׁעָה שֶׁמַּקְהֵלָה שֶׁל בַּעֲלֵי־הַשִּׁיר

לַבֹּקֶר תְּשׁוֹרֵר יַחְדָּיו שִׁירָה צוֹהֶלֶת,

מָה עֹגֶם זֶה קוֹדֵר בְּעֶצֶם יוֹם בָּהִיר?

הַאֵין הֵם נְכָאִים שֶׁל נֶפֶשׁ מִתְאַבֶּלֶת

עַל שֶׁהָיָה וּפַס, וְשֶׁמֶשׁ לֹא תַּחְזִיר

לָעַד, גַּם לֹא תְּקַו לְבוֹא שָׁעָה גּוֹאֶלֶת

לְאָהֳלָהּ, אֲשֶׁר זִכְרוֹ שֶׁל אֶמֶשׁ יַעֲכִיר?

וְאָנֹכִי אוֹהֵב, מִכָּל צְוִיצֵי־הַגִּיל

אֶת הֶמְיָתָהּ הַחַדְגּוֹנִית שֶׁל הַצּוֹצֶלֶת,

וּבְרֹן־הַבֹּקֶר לְקוֹלָהּ לִבִּי יָחִיל,

מִתּוֹךְ זוֹ מְשׁוּבָה, בִּבְדֹלַח מְצַלְצֶלֶת,

אֶשְׁמַע קוֹל הַבְּדִידוּת אֲשֶׁר דֹּם מְיַלֶּלֶת,

בְּלֵב הַמִּתְעַגֵּם טִפַּת־דִּמְעָה יַזִּיל…