אַתְּ הִשְׁחַלְתְּ שׁוּב עָנָן
בְּבָקְרָהּ שֶׁל תֵּבֵל הָרוֹגְעָה בַּנִּיחוֹחַ.
צִפֳּרֵי חֲלוֹמוֹת נִטְרְפוּ בְּקִנָּן
וְרָקִיעַ נוֹשֵׁף מְיֻתָּר וְשָׁחוֹחַ.
אַתְּ נִפְתַּלְתְּ כְּבָרָק
וּכְרַעַם שָׁחוֹר אַתְּ פָּרַעַתְּ בְּלִי הֶרֶף.
הַמֶּרְחָב נֶאֱסַף, כָּל חַלּוֹן מְשׂרָג
וְתוּגָה מְיַלֶּלֶת כְּתַן עִם בּוֹא עֶרֶב…