המבנה של השיר הולך לאיבוד בגלל צמצום מרווחים אוטומטי.

וכתב איצא אלי אבי אעזה אללה וכתב עוד אל אבי, יוקירהו האל

נְמוּגֹותִי בְּדַרְכִּי הָרְשָׁעָה, / וְנִמְסַרְתִּי בְּיַד כֶּבֶד פְּשִׁיעָה,

וְנִתַּתִּי בְּיַד חֶטְאִי, וְהִנְנִי / כְּמוֹ טֶרֶף בְּיַד אַרְבַּע רְבוּעָה.

תְּפַשֵּׁט זֹאת, וְזֹאת עֶצֶם תְּגָרֵם, / וְזֹאת תִּמְחַץ, וְזֹאת תִּבְלַע בְּלִיעָה,

וְנִתְקַעְתִּי בְּכַף הָאַחֲרוֹנָה, / אֲשֶׁר הִיא בִי כְּמוֹ יָתֵד תְּקוּעָה,

וְהֶחְלִיפָה הֲנָּחָתִי אֲנָחָה, / וְטוֹבָתִי קְרָעַתָּה קְרִיעָה, 5

וְהֵמִירָה לְקִיקָלוֹן כְּבוֹדִי, / וּמַלְכוּתִי וּמִשְׂרָתִי – כְּנִיעָה,

וְהוֹד פָּנַי – לְיֵרָקוֹן, וְכֹחִי – / לְכִשָּׁלוֹן, וְשַׁלְוָתִי – זְוָעָה.

וְהִנְנִי מִשְּאֵת עֹצֶם תְּלָאוֹת / וְכֹבֶד הַשְּׂאֵת – לִמְאֹד יְגֵעָה;

וְהַנֶּפֶשׁ מְאֹד הוֹמָה, וְהַלֵּב / מְאֹד נִכְאָב, וְהַקֶּרֶן גְּדוּעָה,

וְהַמַּסֵּךְ כְּהִתְכַּנֵּס כְּבָר צַר, / וְגַם קָצַר לְבוּשִׁי מִשְּׂרִיעָה, 10

וּמַטֵּה בַר כְּבָר נִשְׁבַּר, וְעָבַר / שְׂשׂוֹן הַלֵּב, וְשִׁיר נִמְנַע מְנִיעָה,

וְהָיִינוּ אֲסוּפֵי הַדְּאָגוֹת וְהַתּוּגָה בְּקִרְבֵּנוּ נְטוּעָה.

וְאֶתְמַהּ מִזְּדוֹנִי אַחֲרֵי זֹאת, / וּמִקָּשְׁיִי בְּפִגְעִי בוֹ פְּגִיעָה,

בְּאָמְרִי לוֹ: עֲדֵי מָתַי תְּרַחֵק / גְּאֻלָּתִי וְתָנִיס קֵץ יְשׁוּעָה

וְלֹא תִּרְאֶה עֲמַל נַפְשִׁי וְלַחְצִי / וְתִתְבָּע אֶת גְּזֵלָתִי תְּבִיעָה? 15

וְלֹא אֹמַר ‘עֲדֵי מָתַי?!’ לְנַפְשִׁי,/ אֲשֶׁר לֹא, מֵעֲשׂוֹת הָרָע, שְׁבֵעָה,

וְעַד עַתָּה עֲלֵי רֻבֵּי פְּשָׁעַי שְׁמִי שֵׁם שַׁעֲרוּרִיָּה יְדוּעָה.

וְעוֹד לֹא בוֹשׁ אֲנִי אֵבוֹשׁ, וְלֹא שׁוֹב / אֲנִי אָשׁוּב, לְרַפֵּא הַפְּצִיעָה.

וְאֵיךְ אוּכַל נְשֹׂא רֹאשׁ אַחֲרֵי כֵן וְלֵאמֹר לוֹ: סְלָחָה אוֹ שְׁמָעָה!

וְלוּלֵי כִּי אֲשֶׁר הִפְלִיט פְּלֵיטָה / לְשׂוּמָהּ אֶל פְּלֵיטָתִי תְּשׁוּעָה 20

אֲזַי כִּסְדוֹם הֲפוּכָה נַעֲשֵׂיתִי / וְהָיִיתִי לְתֵל מֶלַח קְבוּעָה.

נְשִׂיא-לֵוִי-וְעֵדָה! שֶׁבְּחַסְדּוֹ גְּאוּלָה מִיְּדֵי כָל צַר, פְּדוּעָה,

בְּנוֹ-יוֹסֵף, אֲדוֹנִי, בֶּן-אֲדוֹנֵי אֲבוֹתַי שֶחֲשָבוּהוּ לְרָעָה,

שְׁמַע דִּבְרֵי יְלִיד בֵּיתָךְ, אֲדוֹנָי, אֲשֶׁר נִטַּע בְּיָמֶיךָ נְטִיעָה,

הֲלֹא אַתָּה אֲבִי מוּסָר וְאָחִיו, אֲבִי עֵצָה, אֲבִי חָכְמָה וְדֵעָה, 25

אֲשֶׁר שִׁמְעָךְ מְאֹד גָּדַל בְּפִי כָל / אֲשֶׁר שָׁמַע, וְהוֹסִיף עַל שְׁמוּעָה,

וְהַחֶסֶד – כְּאִלּוּ אַתְּ בְּרָאתוֹ, / וְהַטּוֹבָה לְךָ הָיְתָה זְרוּעָה,

וּמַדּוּעַ תְהִי נִרְאֶה כְּכוֹאֵב, / אֲשֶׁר נִשְׁקַע בְּבוֹר יָגוֹן שְׁקִיעָה?

וּמָה תִּירָא וּמָה יֵּרַךְ לְבָבָךְ – / וְהַשָּׁעָה לְךָ אָמָה רְצוּעָה!

וְהָאֵל שֶׁהֱבִיאָךְ עַד הֲלוֹם, הוּא יְנַהֶלְךָ לָאַט, נִרְחַב פְּסִיעָה. 30

אֲנִי אֹמַר לְךָ מִלִּים שְׁנַיִם / וְאֶשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלָם שְׁבוּעָה:

אֲשֶׁר אִם לֹא לְקַדְמוּתָךְ תְּהִי שָׁב וְתִקְרַע אֶת לְבַב תּוּגָה קְרִיעָה,

וְעֵין צָרִים בְּקוֹל הָמוֹן תְּנַקֵּר / וְתָרִיעַ, כְּחוֹלֵק עַד, תְּרוּעָה –

אֲנִי אֶסַּע וְאֵלֶךְ-לִי וְתֵדַע / אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחְרִית הַנְּסִיעָה!