בנוסח הסליחה

עִוְּדוּנִי יָמִים שְׁחוֹרִים כָּעוֹרֵב:

בֶּן-הָגָר שָׁלַף מַאֲכֶלֶת עֲקֻמָּה,

וּבַת-יַעֲקֹב בְּמַחֲבֵא יְגוֹנָהּ נִדְהָמָה,

וְאֵין קוֹל עוֹנֶה מֵהַר חוֹרֵב.

עִוְּדוּנִי יָמִים מָרִים כַּלַּעֲנָה:

בֶּן-הָגָר נְאוֹתַי פָּקַד בָּאֵשׁ,

וּבַת-יַעֲקֹב עוֹטְיָה לִבָּהּ תְּיָאֵשׁ,

וְאֵל זוֹעֵם יֶחֱשֶׁה מֵעֲשׂה לְמַעֲנָהּ.

עִוְּדוּנִי יָמִים עֲקֻבִּים מִקְּלָלָה:

בֶּן-הָגָר יַצְרִיחַ שִׁכּוֹר-רְצִיחָה,

וּבַת-יַעֲקֹב מֵעָפָר יִשַּׁח שִׂיחָהּ —

אֵלִי, אַל תַּעַשׂ אֶת עַמְּךָ כָּלָה!

י“ז בתמוז, תרצ”ו