רְאֵה, עוֹלָם כְּתֹהוּ שֶׁל מַכְאוֹב,

דְּרָכָיו פְּצָעִים, פֶּצַע כָּל רְחוֹב;

קַלְנִי מִשְּׂמֹאל, קַלְנִי מִיָּמִין,

וְהַלֵּב — עוֹדוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִין.

חָפַשְׂתִּי רְחָבָיו עַל מַעֲמַקָּיו,

עַל מַעֲשֵׂי אָדָם נָטִיתִי קָו;

אֶלְחַשׁ נוֹאָשׁ: שִׁחֵת כָּל מִין,

וְהַלֵּב — עוֹדוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִין.

הַלֵּב רוֹצֶה לְהַאֲמִין בְּיוֹם אוֹרוֹת,

בּוֹ קַרְנֵי-הוֹד עַל כָּל יְצוּר שׁוֹרוֹת,

בּוֹ הָאָדָם כֻּלּוֹ זַכַּאי בַּדִּין —

הַלֵּב יִדְמַע, רוֹצֶה לְהַאֲמִין.

תרצ"ז