אוֹי לָנוּ מִמַּה שֶּׁרָאִינוּ בַּחֶלֶד
אוֹי לָנוּ מִמַּה שֶׁשָּׁמָעְנוּ.
לֹא יָשׁוּב וְרָפָא עוֹד לָעַיִן רָאָתָה,
לֹא יָשׁוּב וְרָפָא לָאֹזֶן שָׁמָעָה!
פַּעֲמַיִם קָמָה צָרָה לְדוֹרֵנוּ,
פַּעֲמַיִם נָטוּ רַגְלֵינוּ לִמְעֹד,
וְהָאַחֲרוֹנָה הִכְבִּידָה מְאֹד.
כָּל יָמֵינוּ לְגוֹרַל עַמֵּנוּ חָרָדְנוּ:
צַדְנוּ כָּל רֶמֶז אוֹרָה,
לָכַדְנוּ כָּל הֶגֶה בְּשׂוֹרָה,
יוֹמָם וָלַיְלָה צָפִינוּ, הֶאֱזַנּוּ.
גַּם עֵת לֹא הֶאֱמַנּוּ — הֶאֱמַנּוּ.
נְבִיאִים הָיִינוּ בְּעַל כָּרְחֵנוּ,
וְגוֹרָל נְבִיאִים הָיָה גוֹרָלֵנוּ:
אֵלֶּה צָוְחוּ וְדָאָבוּ,
אֵלֶּה לֹא שָׁמְעוּ וְנֶחֱרָבוּ.