נִשְׁאַרְתָּ מְעַט מֵהַרְבֵּה,

הָעָם חֲתַן הַדָּמִים,

אַךְ עוֹד תִּפְרֶה וְתִרְבֶּה,

עוֹד תֵּדַע גַּם שִׂמְחָה —

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ

לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

אַחֲרֵי כָּל עֻנּוֹתְךָ

וּשְׁתוֹתְךָ כָּל הַזְּעָמִים,

רֶגֶשׁ בָּא מַלְּאוֹתְךָ:

גְּאוֹן מוֹגֶיךָ נִמְחָה —

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ

לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

כְּתֹם שְׁנוֹת אֶבְלְךָ

תִּרְאֶה חֶמְדַּת הַיָּמִים,

עוֹד תִּשְׁמַע: "שֶׁב-לְךָ

שַׁאֲנָן, כִּי אֲנִי עִמְּךָ…" —

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ

לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

מנחם אב תש"ה